לדלג לתוכן

אלברטו סורדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברטו סורדי
Alberto Sordi
לידה 15 ביוני 1920
רומא, איטליה
פטירה 24 בפברואר 2003 (בגיל 82)
רומא, איטליה
מקום קבורה קמפו ורנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1937–1998 (כ־61 שנים)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (16 במרץ 1994)
  • Nastro d'argento for career
  • פרס רצועת הכסף לשחקן משנה
  • Moscow International Film Festival awards
  • פסטיבל הסרטים של ונציה
  • פרס סרט הכסף לשחקן הטוב ביותר
  • גלובו ד'אורו
  • פרס דוד די דונטלו לשחקן הטוב ביותר
  • פרס דוד דה דונטלו למפעל חיים
  • פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר לסרט מוזיקלי או קומי
  • דוב הכסף לשחקן הטוב ביותר
  • דוב הכסף
  • פרס פלאיאנו
  • Giffoni Film Festival
  • מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברטו סורדיאנגלית: Alberto Sordi;‏ 15 ביוני 192024 בפברואר 2003) היה שחקן קולנוע ובמאי איטלקי. סורדי, מגדולי הקומיקאים ושחקני הקולנוע האיטלקיים בכל הזמנים הוא זוכה 7 פרסי האקדמיה האיטלקית ופרס גלובוס הזהב לשנת 1963 על תפקידו בסרט "השטן".

סורדי נולד ברומא למחנכת ולמוזיקאי. הוא למד משחק באקדמיה לאומנויות דרמטיות שבמילאנו וכמו כן גם פיתוח קול ואופרה.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורדי החל את דרכו כשחקן בקולנוע האיטלקי בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, הוא התגלה בפעם הראשונה בראשית שנות ה-50 בסרטיו של פדריקו פליני "השייח הלבן" בתפקיד כוכב אופרת הסבון ו"הבטלנים" בו הוא שיחק בתפקיד הראשי. כמו כן שיחק סורדי לצידה של הכוכבת סופיה לורן בקומדיה "שני לילות עם קלאופטרה". בסוף שנות ה-50 השתתף סורדי בסרט המלחמה האיטלקי "המלחמה הגדולה" בתפקיד המגויס הצעיר אורסטה יקובצ'י בעבורו הוא זכה בפרס מיוחד מטעם פסטיבל ונציה ובהפקה ההוליוודית הראשונה שלו, "הקץ לנשק" בתפקיד הכומר האיטלקי גאלי.

בשנת 1961 שיחק סורדי בסרט המלחמה של גאי המילטון "האויבים הטובים ביותר" בתפקיד שבוי המלחמה האיטלקי קפטן בלאסי, עליו היה סורדי מועמד לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א. סורדי זכה בפרס גלובוס הזהב לתפקיד הקומי/ מוזיקלי הטוב ביותר בשנת 1963 על תפקידו בתור סוחר הפרווה אמאדו פראטי בקומדיה האיטלקית "השטן". ב-1965 הופיע סורדי בקומדיה הבריטית של קן אנקין "אנשים מופלאים במכונות מעופפות" בתפקיד הרוזן אמיליו פונטיצ'לי, הופעה קומית מוצלחת עלייה הועמד סורדי בפעם השלישית לפרס גלובוס הזהב.

ב-1971 זכה סורדי בפרס דב הזהב לשחקן הטוב ביותר של פסטיבל ברלין על משחקו בדרמה "בכלא מחכה למשפט" בתור האסיר ג'וזפה די נוי. בשנת 1972 שיחק סורדי לצידה של הכוכבת האמריקאית בטי דייוויס בדרמת ההימורים "הקלפן המדעי" והשתתף בתפקיד קטן בסרטו של פליני "רומא". ב-1977 הופיע סורדי בקומדיות האיטלקיות "ויוה איטליה" במספר תפקידים שונים ו"איש קטן ממוצע" של מריו מוניצ'לי.

ב-1981 הופיע סורדי בקומדיה "המרקיז דה גרילו" בתפקיד הרוזן אונופריו דה גרילו.

סורדי פיתח בנוסף לקריירת המשחק האגדית שלו גם קריירת בימוי, הוא ביים 18 סרטים שחלק מהם זכו להצלחה במולדתו.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורדי נפטר ב-24 בפברואר 2003 מהתקף לב ברומא כשהוא בן 82.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברטו סורדי בוויקישיתוף